צבירת רכוש

מגילת קהלת , פרק ב , פסוק כד

קהלת טוען כי העמל רואה טוב בעמלו, בעוד מי שכונס וצובר רכוש, לא הוא הנהנה מרכושו כי אם אחרים.

כד אֵין-טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְהֶרְאָה אֶת-נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ; גַּם-זֹה רָאִיתִי אָנִי, כִּי מִיַּד הָאֱלֹקים הִיא.
כה
כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ, חוּץ מִמֶּנִּי.
כו כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה; וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים--גַּם-זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה